התערוכה אפרופו רדי מייד התהוותה מיד עם סיומה של תערוכת היחיד שכבת האבק במוזיאון רמת גן.

השאלה שבבסיס תערוכה זו, הנוגעת לסוגיות החפץ האותנטי, הועלתה על ידי חברי האקדמיה במכון הטכנולוגי חולון, ולצורך העתקת התערוכה לגלריה וטרינה של הפקולטה לעיצוב נרתמו שני אוצרים: רוני סתר ואריה ברקוביץ. כך כותב ברקוביץ:

      "העבודות של דוד פאר נמצאות על קו התפר בין אמנות לעיצוב. לכאורה הוא עוסק ברדי מייד                    ששואב את כוחו ממרסל דושאן והדאדא – אך משתמש בז'אנר ובדימויים, מכסי בורות, עבודות                  פרוטאז' ולאחרונה חפצים אוטנטיים מגובסים,  כחפצים הטעונים במסורת ונוסטלגיה על גבול                הממצא הארכיאולוגי.

      דוד פאר עוטף מוצרי צריכה ישנים שרובם יצאו מכלל שימוש בתחבושות גבס שמדמות תכריכים,            בכך הוא מעניק להם אופי פיסולי אוניברסלי על-מותי. הם ניתנים לזיהוי אך יחד עם זה הם בלתי              מפוענחים ומאפשרים פרוש מגוון. העיצוב הצורני של המוצר מקבל חשיבות קונספטואלית מעצם            נוכחותו וניקיונו. דוד פאר ממשיך "לטפל" בחפצים המגובסים שהוצגו לא מזמן במוזיאון לאמנות              ישראלית ברמת גן בעטיפה נוספת של ניילון נצמד, בניסיון לנטרל את "שכבת האבק"

      (נושא התערוכה) לשמר ואף להקפיא את סממני הזמן ואת תהליך ההתיישנות הטבעי.